מאת עו"ד אורן אמסלם

פרשת התביעה ברשלנות רפואית נסבה בעיקרה על סוגיות של רשלנות בטיפול, היעדר הסכמה מדעת עקב הפרה של חובת הגילוי ופגיעה באוטונומיה. אלו שלוש עילות המוציאות זו את זו, ולכן מתעוררת לא אחת השאלה בדבר תחימת גובה הפיצוי לניזוק כתוצאה מרשלנות רפואית.

ככלל, תיבחן בתחילה עוולת הרשלנות בביצוע ההליך הרפואי; בהעדר רשלנות כזו – בשלב השני תיבחן דוקטרינת ההסכמה מדעת.  אם ניתנה הסכמה מדעת – תידחה תביעת הרשלנות בגין היעדר הסכמה מדעת.  רק במידה ולא ניתנה הסכמה מדעת, ייבחן בשלב השלישי קיומו של קשר סיבתי בין היעדר ההסכמה לבין הנזק. קיום קשר סיבתי יקים עוולת רשלנות בגין היעדר הסכמה מדעת. [רק במידה ולא קיים קשר סיבתי, ייבחן בשלב הרביעי קיומה של פגיעה באוטונומיה, ובכפוף להלכה שנפסקה בעניין ע"א 2278/16 פלונית נ' מדינת ישראל, יינתן פיצוי בגין ראש נזק זה.

רשלנות בנוגע לעצם הטיפול הרפואי – אם הוכחה רשלנות בטיפול עצמו, אין מקום להיזקק לדוקטרינת ההסכמה מדעת (וממילא אף לא לפסיקת פיצוי בגין ראש נזק של פגיעה  באוטונומיה).

כאשר לא הוכחה התנהגות רשלנית בנוגע לעצם הטיפול הרפואי, יש להידרש לדוקטרינת ההסכמה מדעת.

רשלנות הנובעת מהיעדר הסכמה מדעת: אם ניתן למטופל טיפול רפואי בהיעדר הסכמה מדעת והטיפול כשל (לא בשל טיפול רפואי רשלני), והוכח כי לו היה המטופל מקבל הסבר הוא היה נמנע מקבלת הטיפול, הרי שמתקיים הקשר הסיבתי בין ההתנהגות העוולתית (הפרת חובת הגילוי ואי-מתן הסבר, שהינה התרשלות) לבין הנזק, דהיינו – הוּכחה עוולת הרשלנות.  

מכאן נובע כי נדרשים למעשה שלושה תנאים מצטברים לפיצוי בגין היעדר הסכמה מדעת: (1) היעדר התרשלות בעצם הטיפול הרפואי;  (2)  הפרת חובת הגילוי;  (3) קשר סיבתי בין הפרת החובה והנזק.

כאשר מתקיימת עילה של היעדר הסכמה מדעת, הכרה זו כוללת בתוכה את הקביעה כי נפגעה הזכות לאוטונומיה, ולכן אין לפסוק פיצוי הן בגין אי הסכמה מדעת והן בגין פגיעה באוטונומיה.

פגיעה באוטונומיה:  ככל שייקבע שלא הוכחה רשלנות הנובעת מהיעדר הסכמה מדעת, מהטעם שאין קשר סיבתי בין הפרת חובת הגילוי ומתן הסבר לבין נזק הגוף שנגרם למטופל (שכן נמצא כי המטופל היה נותן הסכמה לטיפול אף אם היה מקבל את מלוא ההסבר מראש),  עשוי להיפסק פיצוי רק בגין הפרת חובת הגילוי ומתן הסבר.

הפיצוי לנפגע יינתן בגין שלילת חופש הבחירה של המטופל ופגיעה ברגשותיו וכבודו, דהיינו, בגין ראש נזק "פגיעה באוטונומיה".

בתביעה לנזק בגין פגיעה באוטונומיה אין צורך שהמטופל יוכיח שהיה מסרב לטיפול אילו היה מקבל את מלוא המידע הרלבנטי לגביו, ואף אין צורך להוכיח כי נגרם לו נזק גופני. מכאן נובע כי נדרשים שני תנאים מצטברים לפסיקת פיצוי בגין ראש נזק של פגיעה באוטונומיה

(1)  היעדר הסכמה מדעת;  (2) היעדר קשר סיבתי בין הפרת החובה לבין הנזק.

נפגעת כתוצאה מרשלנות בטיפול ? לא מסרת הסכמתך מדעת לביצוע הטיפול או ונגרם לך נזק כתוצאה מהטיפול ?

לבירור סיכויי התביעה ברשלנות רפואית צור קשר עם משרדנו. 

לנוחיותך ניתן לתאם פגישה עם עו"ד אורן אמסלם במשרד באשדוד או באזור המרכז