מאת עו"ד אורן אמסלם

מלבד הנזקים הפיזיים שנגרמים בתאונות דרכים, לא אחת מתברר, כי הנזק הנפשי חמור יותר וממלא חלק מרכזי בחייו של הנפגע ושל קרוביו המסייעים לו בהתמודדות עם פגיעתו. נזק נפשי בתאונות דרכים היא שאלה שעלתה על הפרק בעקבות תאונות רבות.

על רקע זה עלתה לדיון בפסיקה השאלה האם יש מקום לפצות נפגעים בגין נזקים נפשיים ואם כן באלו תנאים.בפסק דין שניתן ברע"א 444/87 אלסוחה נ' עזבון המנוח דהאן נקבעו 4 קריטריונים לקבלת פיצוי בגין נזק נפשי עקב חשיפה לפגיעת אחר בתאונת דרכים.

זהות התובע – נקבע, כי התביעה בגין נזק נפשי אפשרית רק לקרובי משפחה מדרגה ראשונה, אך נותר פתח להרחבת הלכה זו, כפי אכן נקבע בפסקי דין מאוחרים יותר.

התרשמות ישירה מהאירוע המזיק – ככל שהתובע קרוב לאירוע ומתרשם ממנו באופן בלתי אמצעי עולה הצפיות לנזק נפשי, אך ניתן לקבל גם מקרים של נזק אשר מקורו עקב קבלת מידע על הפגיעה מכלי שני.

מידת הקרבה במקום ובזמן לאירוע המזיק – קריטריון זה הוגמש במהלך השנים בפסקי דין אחרים וניתן להסתפק בהוכחת נזק נפשי ממשי ומוגדר.

מידת הפגיעה – ככלל, נדרשת פגיעה נפשית מהותית כגון: מחלת נפש (פסיכוזיס) או פגיעה נפשית קשה ומשמעוית אף אם אינה עולה כדי מחלת נפש (נוירוזיס).

בת"א 630/06 שוקרון נ' המגן חברה לביטוח בבית המשפט המחוזי בנצרת הרחיב השופט כהן את ההלכה שנקבעה בפרשת אלסוחה. בנסיבות המקרה, דובר בתובע שפגע במהלך עקיפה בכביש בשני רוכבי אופנוע במסלול הנגדי וגרם למותם. בעקבות זאת נקבעה לתובע שנהג ברכב במהלך עבודתו 100% נכות נפשית בביטוח הלאומי, הוא אושפז למשך תקופה ארוכה ועבר מס' ניסיונות התאבדות. באותו מקרה קבע בית המשפט, כי נוכח הנסיבות החריגות והקיצוניות יש להכיר בנזקו הנפשי של התובע אף שאינו עומד בתנאי של קירבה משפחתית מדרגה ראשונה, כפי שנקבע בפרשת אלסוחה.

זה המקום לציין, כי הלכת אלסוחה הדנה בפיצוי בגין נזק נפשי שנגרם לאדם אשר התרשם מפגיעתו של אחר תקפה וישימה גם בתביעות בגין תאונת עבודה ובגין רשלנות רפואית.

כך למשל בע"א 754/05 לבנה לוי נ' מרכז רפואי שערי צדק נדונה בבית משפט העליון שאלת תביעתם הנזיקית של בני זוג כלפי ביה"ח שערי צדק, בעקבות מות עוּבָּר ברחם אמו, כאשר בין יתר עילות התביעה נתבע פיצוי בגין נזק לא ממוני שנגרם לניזוק משני – הורי העוּבָּר.

בית המשפט העליון פסק, כי יש מקום לקבל את תביעת ההורים בגין נזק לא ממוני למרות שאינם עומדים בתנאי הרביעי (חומרת הפגיעה הנפשית) תוך שהסביר, כי ארבעת התנאים אינם מהווים רשימה סגורה, וכי ראוי לה להלכה שתיבחן ממקרה למקרה.

בעקבות דעת הרוב והמיעוט בפסק הדין עתרו ההורים לקיום דיון נוסף (דנ"א 6401/07 לוי נ' המרכז הרפואי שערי צדק)  באשר להבחנה בין ניזוקים ישירים ועקיפים במקרה של נזק נפשי, שמעצם טיבו יש בו כדי להשפיע על גובה הפיצוי הנפסק להורים.

עם זאת, בית המשפט דחה את העתירה בטענה, כי אומנם פסק הדין מהווה פיתוח הלכתי מסוים לפרשת אלסוחה תוך יישום החריגים של אותם "מקרים קשים"  ביחס לתנאי הרביעי שנקבע (מידת הפגיעה), אך השאלה נוגעת במהותה לסיווג הנזק הלא ממוני, ולפיכך אין בחידוש הלכתי זה, כדי להצדיק קיום דיון נוסף.

נפגעת בתאונת דרכים ? סובל מנזק נפשי בעקבות תאונה ? לבירור סיכויי הצלחת התביעה פנו באמצעות טופס צור קשר 

ניתן לתאם פגישת ייעוץ ראשונה עם עורך דין אורן אמסלם באשדוד או באזור המרכז