מאת עו"ד אורן אמסלם
ככלל, בתביעות רשלנות רפואיות המוגשות לבתי המשפט השונים, אנו נתקלים בקיומו של נזק פיזי כלומר פגיעה באחד האיברים בגוף האדם, שגרמה לנכות.
נזק פיזי כזה יכול להיגרם למשל כתוצאה מניתוח רשלני, טיפול רפואי לקוי או איחור במתן טיפול, ואולם מלבד הנזק הפיזי לא אחת מתברר, כי נגרם לאדם גם נזק נפשי שעלול בחלק מהמקרים להיות אף חמור יותר.
האירוע הטראומטי יכול לבוא לידי ביטוי בתחילה במתח בלתי פוסק או בהפרעות של חרדה, והנפגע מסגל דפוסי התנהגות המנהלים את חייו (בכללם הימנעות גורפת מכל גירוי העשוי להציף את האירוע). בשל מצב דברים זה עלולה להתפתח במהלך הזמן הפרעת דחק פוסט-טראומטית.
בענין זה קבעה הפסיקה, כי קיומו של נזק נפשי הוא בר פיצוי גם בתביעות רשלנות רפואית כאשר נזק זה עלול להיות נזק משני לנזק הפיזי שנגרם ולעיתים יהיה זה דווקא הנזק העיקרי.
לפיכך, בתביעות רשלנות רפואית יש לבחון גם את ההיבט הנפשי כתוצאה מהרשלנות הרפואית, ובמידת הצורך לצרף חוות דעת פסיכיאטרית של מומחה בתחום שיתייחס לשאלת הנזק הנגרם כתוצאה מהרשלנות וייקבע את שיעור הנכות.
ראשי הנזק לפיצוי בשל הנזק הנפשי בתביעות רשלנות רפואית זהים בעיקרם לתביעות נזקי גוף אחרות. משכך, זכאי הנפגע ככל שיוכיח את תביעתו לפיצוי נזיקי על הפסד השתכרות לעבר, פגיעה בכושר ההשתכרות לעתיד, הפסדי פנסיה, עזרה מהזולת, כאב וסבל, הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה לטיפולים וכיוצא בזה.
סובלים מנזק נפשי או טראומה כתוצאה מרשלנות רפואית ?פנו אלינו לבירור סיכויי התביעה.
ניתן לתאם פגישת ייעוץ ראשונה עם עורך דין אורן אמסלם, באשדוד או באזור המרכז