מאת עו"ד אורן אמסלם

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "החוק") נועד להבטיח, כי כל נפגע בתאונת דרכים יזכה לפיצוי בגין נזק הגוף שנגרם לו, וזאת מבלי לבחון האם קיימת לו אחריות או אשמה להתרחשות התאונה.

על פי החוק, מידת האחריות הנהוגה בתאונת דרכים היא מוחלטת ואין כל משמעות למידת המעורבות או האשם של גורם זה או אחר בתאונה ככל שהדבר נוגע לנזקי גוף, בין אם מדובר בהולך רגל, נהג או נוסע ברכב.

לכן גם אם מדובר בהולך רגל שחצה למשל כביש באזור מסוכן או ילד שהתפרץ לכביש באופן מפתיע ונפגע מרכב חולף, תקום זכאות להולך הרגל לפיצויים בגין נזק הגוף שנגרם לו. .

חשוב להבהיר, כי גובה הפיצוי לו זכאי הנפגע מושפע מגורמים שונים כגון: חומרת הפגיעה, גיל הנפגע במועד התאונה, גובה שכרו לפני התאונה ולאחריה, הוצאות ועזרה שנגרמו כתוצאה מהפגיעה וכן עבר רפואי, ככל שקיים לנפגע לפני התאונה ואשר מתועד ברשומות הרפואיות.

במקרה של תאונה, על הולך הרגל לוודא קבלת פרטים מלאים של הנהג וכן פרטים של הרכב הפוגע, לרבות מספר רישוי של הרכב, חברת הביטוח שביטחה אותו במועד התאונה ומספר פוליסת ביטוח החובה, פרטים אלו חיוניים לדיווח על קרות התאונה ולהוצאת אישור מהמשטרה על קרות התאונה וכן לתביעה כנגד חברת הביטוח עם התגבשות הנזק. .

במקרים בהם הפרטים אינם ידועים כלל להולך הרגל, למשל במקרה של תאונת "פגע וברח", מוטל על הנפגע הנטל להוכיח לא רק את שיעור הנזק ודרגת הנכות, כתוצאה מהתאונה, אלא גם את עצם קרות התאונה.

לשם כך, ניתן להסתייע בעדותם של עדים לתאונה ובמידה ואין עדים כאלו בנמצא, ניתן להיעזר ברשומות משטרתיות או ברשומות רפואיות על קבלת טיפול רפואי מיד לאחר קרות התאונה.

נפגעת כהולך רגל בתאונת דרכים ? לבירור סיכויי הצלחת התביעה ולתיאום פגישה צור קשר  

ניתן לתאם פגישת ייעוץ ראשונה עם עורך דין אורן אמסלם באשדוד או באזור המרכז